טכנולוגיית בלוקצ׳יין למלחמה בהפצת תכנים

מיניים וניצול של קטינים

רק לפני מספר חודשים ישראל הזדעזעה עד היסוד מהאונס הקבוצתי המחריד באילת. ככל שהתבהרו פרטי החקירה, נודע כי המעשה גם תועד, ותמונות וסרטונים הופצו ברשתות חברתיות וקבוצות סגורות. למרבה הצער, פשעים מסוג זה, כמו גם תיעודם המזעזע והפצתו, הינם שכיחים יותר ממה שניתן היה לחשוב, ומתרחשים בכל מדינה. קורבנות האלימות המינית נאלצים להתמודד עם משבר נפשי גדול בהרבה מעבר לזה הכרוך בפשע עצמו, כתוצאה מ״עקבות דיגיטליים״ הנותרים מהאירוע ומופצים ברשת. התמונות והסרטונים משותפים בקבוצות דיון סגורות ולפעמים אף ברשתות החברתיות. אלה מצידן חסרות אונים (או בוחרות לנהוג ככאלה) בניסיון לעצור את שיתוף התכנים הללו. בנוסף לכך, לאחרונה החלו מתרבים הדיווחים על פגיעה מינית בקטינים כתוצאה מהלמידה מרחוק, עקב התפשטות הקורונה. 

 

החדשות הטובות הן שכעת יש פתרון לבעיה. 

אקדים ואומר - ברור לכל שלעולם לא ניתן יהיה למנוע מבעלי כוונת זדון לבצע את זממם ולהפיץ תכנים לא חוקיים של נפגעי תקיפה מינית, בדגש על קטינים, בין אם באמצעי שיתוף פרטיים או ב-Darknet. יתרה מכך, כמעט ולא ניתן לעצור אותם מבחינה טכנולוגית. עם זאת, קיים פתרון טכנולוגי המאפשר לרשתות חברתיות ושירותי אחסון בענן (להלן - פלטפורמות הענן) להסיר את כל התמונות האלה שכבר מאוחסנות אצלם. אין ספק שזו צריכה להיות משימה בעדיפות עליונה של העוסקים בדבר וחובתנו המוסרית לעזור להן במשימה זו.

 

הפתרון מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ׳יין. רשויות אכיפת חוק וארגוני שלום הילד יכולים להקים מאגר מידע מבוזר ומוצפן, המבוסס על שיתוף מאגרי הנתונים שלהם. המאגר המאוחד יאפשר לפלטפורמות הענן לסרוק ולתייג תמונות בזמן שהן מועלות ע״י המשתמש, במטרה לאתר ולמחוק תכנים אסורים. באופן דומה, הן יוכלו לסרוק ולאתר תוכן שכבר שותף ע״י המשתמשים ושמור אצלן. 

 

ישנם מעט שימושים לטכנולגיית בלוקצ׳יין שהם כה ברורים מאליהם ופשוטים להבנה. למען האמת, ניתן לפתור את מרבית האתגרים הטכנולוגיים באמצעות מערכות ריכוזיות ולא מבוזרות. אולם כאשר צריך לשתף פעולה ולתאם בין מספר רב של גורמים, שלא בהכרח סומכים זה על זה, טכנולוגיית הבלוקצ׳יין היא הפתרון. אתגר מניעת שיתוף התכנים האלה הוא בעיני מקרה מושלם לשימוש בבלוקצ׳יין. 

 

ארגוני אכיפה רבים בעולם כבר מתחזקים מאגרי נתונים של חומרים ״אסורים לשיתוף״, בעיקר פורנוגרפיית ילדים. הבעיה היא שפלטפורמות הענן אינן מוכנות לאפשר להם לסרוק את המידע המאוחסן אצלן, בדרך כלל מטעמי הגנת פרטיות המשתמשים. בעיה נוספת היא הקושי של ארגוני האכיפה להגיע לכל פינה בעולם בה מתבצע הפשע. הפצה וצפייה בתמונות אלה אינם חוקיים, עד כדי כך שגם אם הקורבן, או מי מטעמו, ינסה להגיע לתכנים הללו, הוא עלול למצוא עצמו מואשם בפלילים בשל כך. אם כן, כיצד ניתן לסנכרן את פעילות גורמי האכיפה, המקומיים והבינלאומיים, ליצור ולתחזק מאגר נתונים מאוחד של תכנים אסורים, מבלי לאחסן את התכנים עצמם? התשובה טמונה בשילוב של טכנולוגיות בלוקצ׳יין ו-PhotoDNA. 

 

טכנולוגיית PhotoDNA פותחה ע״י חברת מיקרוסופט ו-Dartmouth College כדי לייצר טביעת אצבע דיגיטלית מכל תמונה (או סרטון, לצורך העניין). באמצעותה ניתן לנתח באופן ממוכן מספר רב של תמונות כדי לקבוע את מידת הדמיון שלהן זו לזו. באופן הזה, גם אם התמונה רוטשה (למשל, נחתכה, גודלה שונה, הופעלו עליה פילטרים, וכו׳) ניתן לזהות שהיא העתק של תמונה אחרת, הנראית שונה לגמרי, אך למעשה בעלת אותה טביעת אצבע דיגיטלית. 

 

טכנולוגיית הבלוקצ׳יין היא זו שעושה את ההבדל, היות והיא מאפשרת לגורמי אכיפה מכל מקום לשתף פעולה באופן פשוט ויעיל. כאמור, לחלקם כבר יש מאגרי נתונים של חומרים אסורים, אך הם אינם משתפים אותם עם אף אחד, ודאי לא במידה שהיינו מצפים לכך. כאן בדיוק נכנסת לפעולה טכנולוגיית הבלוקצ׳יין ומשדרגת את הפתרון, תוך יצירת מאגר נתונים מבוזר חדש, הניתן לשיתוף בקלות, אך אינו בבעלות הבלעדית של אף אחד מהארגונים. במילים אחרות, ניתן לייצר שיתוף פעולה גלובלי ליצירת מאגר מאוחד של טביעות האצבע הדיגיטליות של החומרים האסורים. כל גורם אכיפה יקבל גישה מלאה למאגר, וכך יפיק את מירב התועלת מפירות מאמציהם של יתר הגורמים. המאגר יהיה בבעלות כולם, במידה שווה, ללא גורם יחיד המנהל אותו או אחראי עליו. מרגע שיעלה לאוויר ניתן יהיה לעדכן אותו בקלות באופן שוטף.

 

כאשר המאגר יהיה זמין, גם פלטפורמות הענן יקבלו גישת קריאה-בלבד כדי שיוכלו להתחיל לסנן ולתייג חומרים אסורים, אם מאוחסנים אצלן, בהתבסס על טביעות האצבע הדיגיטליות. נוסף על כך, יצופה מהן להתחיל לתייג כל תמונה שתועלה אליהן מעתה ואילך. בהתבסס על המאגר, גורמי האכיפה הלאומיים יוכלו להגדיר כללים ברורים לאישור או סינון תכנים המועלים לפלטפורמות הענן, ובכך יפשטו את פעילותן בהיבטי איסור שיתוף חומרים אסורים. 

 

חשוב להדגיש שמאגר המידע יכיל את טביעות האצבע הדיגיטליות של החומרים האסורים, ולא את התמונות עצמן. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים, מדובר בקשר חד-סטרי, כלומר, קל מאוד לייצר טביעת אצבע מתמונה, אך בלתי אפשרי לשחזר תמונה רק מטביעת האצבע הדיגיטלית שלה. אי לכך, לטביעת האצבע הדיגיטלית אין משמעות בפני עצמה, אלא רק בקשר לתמונה מסוימת. באופן הזה, פריצה למאגר גם היא חסרת משמעות עבור גורם המבקש להשיג גישה לתוכן אסור או להפיץ אותו. כך יוסר כל חשש מסיוע לשיתוף חומר אסור. 

 

התרשים הבא מתאר את תהליך הסינון והתיוג בעת ניסיון שיתוף תמונה, מנקודת המבט של המשתמש:

בנוסף לכל אלה, תהליך הסינון יתבצע בשקיפות מוחלטת. כלומר, גורמי האכיפה ידעו אילו טביעות אצבע התווספו למאגר ועל ידי מי. פלטפורמות הענן ידעו בדיוק אילו טביעות אצבע דיגיטליות אמורות להדליק נורות אדומות בעת שיתופן, בהתאם לחוקי המדינה של המשתמש. בנוסף, גורמי האכיפה יוכלו לוודא בקלות שההנחיות נאכפות כראוי. לדעתי, השקיפות צריכה ויכולה להיות הזרז העיקרי לפתרון הבעיה. 

 

לסיכום, למרבה הצער, אין פתרון מושלם לבעיית הפצת תכני ניצול מיני של קטינים ברשת. הפושעים תמיד ימצאו דרכים חדשות לביצוע הפשע, ולשם כך לא יבחלו בשום אמצעי. החדשות הטובות הן שיש פתרון קל להסרת תכנים אסורים מרוב הפלטפורמות, ודאי מאלה המצויות בשימוש של רוב המשתמשים. הקסה פאונדיישן נמצאת בקשר עם מספר גורמי אכיפה וממשלות במטרה ליישם את הפתרון שהוצג להלן, תוך שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ׳יין של אורבס. כפי שנהוג לומר, המושלם הוא האויב של הטוב מאוד. גם אם לעולם לא נוכל להעלים את הפשעים האלה, נוכל לעזור לקורבנות אם נסיר את התיעוד הנוראי אשר ממשיך לרדוף אותם. היום קיימת הטכנולוגיה המאפשרת לנו להקל, ולו במעט, על המצב האיום הזה בו נמצאים הקורבנות ה. לכן חובתנו לעשות ככל שביכולתנו כדי לרתום את גורמי האכיפה ופלטפורמות הענן למאמץ החשוב הזה.

קישור למאמר באנגלית

הקסה פאונדיישן

הקסה פאונדיישן היא חברה לתועלת הציבור (חל״צ) הפועלת לשימוש בטכנולוגיית בלוקצ׳יין ליצירת תועלת חברתית. הארגון הוקם ע״י נטע קורין. נטע היא בעלת שנות ניסיון רבות בעולם העסקים, הממשל ופעילות ללא מטרות רווח. בתפקידה הקודם היא שימשה כיועצת בכירה במשרד הבטחון למתאם הפעולת בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. לפני כן, שימשה כיועצת בכירה לד״ר מייקל אורן, סגן השר במשרד ראש הממשלה, תוך התמקדות בנושא הפלסטיני. בנוסף, נטע שימשה כחברת דירקטוריון במספר רב של מוסדות ללא מטרת רווח בישראל ובארצות הברית. 

הקסה פאונדיישן היא חלק מקבוצת אורבס, שנטע נמנית על הצוות המייסד שלה. אורבס היא קבוצת הבלוקצ׳יין הגדולה בישראל. הקסה פאונדיישן שמה לעצמה למטרה לרתום את טכנולוגיית הבלוקצ׳יין לקידום מטרות חברתיות ופתרון בעיות הומניטריות באזורנו ובעולם. 


לפרטים נוספים ניתן לפנות בדוא״ל (netta@hexa.org)

©2018 by Hexa Foundation